מאת: ציפי ולדמן – מגשרת ויועצת
גירושין בשיתוף פעולה הינו תהליך בו שני ההורים מעדיפים להימנע מלקיים את תהליך הגירושין בבתי משפט, לבצע את המעבר בצורה נעימה ככל האפשר ולהגיע להסכמות ביניהם עם מינימום חיכוכים ובדגש על טובת הילדים.
עם זאת, בין אם הליך הגירושין עובר בצורה שקטה ונעימה ככל האפשר, או בין אם הוא מלווה במריבות ברמה כזו או אחרת, דבר אחד בטוח – הילדים בתהליך זקוקים לשני הורים מתפקדים.
עד כמה הילדים שותפים ומודעים לתהליך?
כשזה נוגע לגירושין, לכל משפחה יש דינמיקה שונה מבחינת תקשורת והבנות. פעמים רבות הילדים מבינים בעצמם שההורים עתידים להתגרש, וזאת עקב המתח העצום ששורר בבית, מריבות, צעקות או לחלופין חוסר תקשורת מוחלט של ההורים זה עם זה. אווירה כזו מהווה עבור הילדים מציאות חדשה, שהרבה פעמים גם מורגשת היטב. בחלק מהמקרים, הילדים עצמם מקבלים מידע רלוונטי על הנושא, המגיע מחברים לכיתה או מילדים אחרים שהוריהם התגרשו. בדרך כלל גירושין משפיעים על יחסי הורים-ילדים בכל מיני אופנים וברמות שונות.
אחת השאלות הנפוצות ביותר, היא כיצד לספר לילדים את הבשורה באופן כזה, שיגרום להם כמה שפחות טראומה?
הכלל הראשון הוא להימנע ככל האפשר ממצב וממציאות של ויכוחים או מריבות קולניות בנוכחות הילדים ולפנות לקבלת ייעוץ מקצועי. אחד התפקידים של היועץ הרגשי בהליכי גירושין בשיתוף פעולה, הוא להנחות את ההורים כיצד לבשר לילדים על המציאות החדשה בבית. פרמטרים שונים כגון גיל הילדים, טיב היחסים של האחים אחד עם השני ומערכות התמיכה של המשפחה המורחבת או החברים, יכולים להשפיע. למשל, ישנם ילדים שמפאת גילם הצעיר לא יבינו את המשמעות של הגירושין. לכן, לפעמים עדיף לספר לכל הילדים ביחד ובפעמים אחרות לכל ילד בנפרד.
זיהוי הדינמיקה במשפחה
היועץ הרגשי בגירושין בשיתוף פעולה, יכול לזהות ולהבין את הדינמיקה במשפחה, בין שני ההורים ובין ההורים לכל אחד מהילדים, ולפי זה להסיק מהי דרך הפעולה המתאימה ביותר למקרה ספציפי. חשוב שלהורים תהיה התובנה שהם צריכים להיות כמה שיותר רגישים למצב הילדים, ולכן העדיפות היא לעשות מהלכים בהתאמה לכל ילד במשפחה.
ברגע שעניין הגירושין הופך לעובדה קיימת, ההנחיה הכללית היא להתחיל לנהוג עם הילדים במתכונת תיאום יחסים חדשה. זה אומר שמתחילים בהסתגלות למצב החדש בבית, שהוא המקום היציב ביותר עבור הילדים, ומשמש כעוגן עבורם. לכן מומלץ להתחיל לבצע את השינויים כל עוד שני בני הזוג גרים ביחד, תוך הסבר וסבלנות. במצב של מגורים משותפים וגם במצב של מגורים נפרדים, יש לעשות חלוקה ברורה בהתנהלות של ההורים. הכוונה היא: מי אחראי למה, מי לוקח את מי ומתי. כשהשינויים נעשים ברוח של שיתוף פעולה בין ההורים, הילדים במרבית המקרים מגיבים ומסתגלים למצב בצורה חלקה יותר.
האבחנה כעת, היא האם ההורים חיים תחת אותה קורת גג או לא. במידה וההורים גרים במגורים נפרדים, קיימת לפתע דינמיקה שונה של נוכחות מול הילדים. למשל, ילדים שהיו רגילים לראות את אבא שלהם רק מאוחר בערב או בסופי שבוע, במציאות החדשה מקבלים ימים בהם פתאום מבלים איתו יותר זמן, ואז נוכחות האב נהיית משמעותית יותר עבורם. ההורים מצידם, צריכים להיום פנויים בימים ובשעות שקבעו לעצמם. זהו שינוי תפיסה גדול עבורם, אך לפעמים גם מהווה קושי גדול.
לא רק הילדים מסתגלים
ישנם מקרים בהם ההורים לא סומכים אחד על השני מבחינת האחריות על הילדים, זמני איסוף או פיזור, איחורים וכדומה. בהליכי גירושין בשיתוף פעולה, היועץ מנסה מצד אחד להכיל את החרדה והחששות של הורה אחד כלפי השני, אך יחד עם זאת מכוון את ההורים לסמוך אחד על השני. היועץ יחד עם בני הזוג המתגרשים מנסים ליצור תשתית בה הורה אחד נעזר בשני, במקרה הצורך מול הילדים.
קשר חיובי/לא עוין בין ההורים מסייע לילדים להסתגל למציאות החדשה
למעורבות של היועץ בהליכי גירושין בשיתוף פעולה יש יתרון עצום עבור כל המשפחה. ילדים לומדים מההורים שלהם איך לנהל קונפליקטים, ואיך להתנהג במריבות, מאחר שההורים משמשים כמודל חיקוי עבור הילדים. אחד מערכי המוסף בתחום של גירושין בשיתוף פעולה, הוא שהיועץ הרגשי עוזר להורים להבין, לפרק ולנתב כעסים. זיהוי הכעס וניתובו, מפחית את הרצון לנקום בהורה השני. היועץ מסייע להורים להשאיר את הילדים "מחוץ למשחק" ע"י כך שמסביר להם את ההשלכות של ההתנהגויות ושל ההתנהלות הפוגענית שלהם אחד כלפי השני,ככל שקיימת – על הילדים.
לסיכום, אחד התפקידים המרכזיים של היועץ הרגשי בהליכי גירושין בשיתוף פעולה הוא לטפל במערכת היחסים העתידית ובתקשורת של המשפחה המתגרשת .
ציפי ולדמן – גישור, גירושין בשיתוף פעולה, תיאום הורי, הדרכת הורים, יועצת לגיל הרך, ליווי וייעוץ זוגי ומשפחתי במצבי במשבר